כל השנה זה הזמן שלנו להיות בתפקיד
אבל, עכשיו, במצב החירום שנוצר
אנו מחויבים בכפל כפליים להיות עבור ילדנו
מטופלנו, להוות מודל מדגים להתנהלות מותאמת.
על האירוע אין לנו שליטה
על אופן ההתמודדות, יש לנו בחירה.
לכל אחד ואחת דרך ייחודית לתגובה.
תפקידינו להוות מודל מדגים להתמודדות אפקטיבית
ולאפשר תנועה ברצף חי ולא מקובע וקוטבי,
התנועה בין הקצוות מאפשרת גמישות במנעד הרגשות,
רגישות לאלו שלא מגיבים כמונו
מתן אמפתיה ותמיכה
וגם, החזקת הפחד, דאגה ואחריות
עבור מי שבסמכותנו
ובאופן זה, לשחרר אותם מהפחד.
אם אין מבוגר שדואג, הילדים צריכים לעשות זאת
[זו התובנה שלמדתי היום ואני זוכה לחלוק אתכם].
אסור לנו לזלזל ברגשות הסובב,
גם לא להבהיל ולהלחיץ
ולהבנות סדר, גבולות ושגרה
בתוך מצב החירום שנוצר.
לחצו כאן לפוסט כלים מעשיים להתמודדות במצבי חירום על פי המודל גשר מאח"ד>>>
שבת שלום ובשורות טובות
אתי רוזנצוייג – קריאת כיוון